Musar על בראשית 50:5

במסכת מגילה (כח, א) שאלו את ר' נחוניא הגדול במה הארכת ימים. אמר להם מימי לא קבלתי מתנות, שנאמר (משלי טו, כז) ושונא מתנות יחיה. ולא עמדתי על מדותי. ותרן בממוני הייתי. ואין הכוונה לוותר ולבזבז, דהא אדרבה אמרו רז"ל תלמיד חכם מדקדק אפי' בפחות משוה פרוטה. אלא הענין יהיה נדיב במקום שראו לו להתנדב, וישקול דבר זה במאזנים של תורה וילמד מיעקב אבינו שהיה ציקני, שנאמר (בראשית לב, כה) ויותר יעקב לבדו, ואמרו רז"ל (חולין צא, א) ששכח פכין קטנים, מלמד שהצדיקים חביב עליהם ממונם, והכל בשביל שאין פושטין ידיהם בגזל. ומצינו במקום אחר שהיה ותרן אין כמוהו, כמו שדרשו רז"ל (שמו"ר לא, יז) בקברי אשר כריתי (בראשית נ, ה), מלמד שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן ועשה כרי ואמר לעשו טול כרי זה בשביל חלקך במערה. לכן ממנו ילמוד האדם שלא יפזר לריק ושלא לצורך:

וילמד מיעקב אבינו שהיה ציקן שאין דוגמתו, שנאמר (בראשית לב כה): "ויִוָתר יעקב לבדו" – ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה, ששכח פכים קטנים וחזר עליהם. מלמד שהצדיקים, חביב עליהם ממונם יותר מגופם, לפי שאין פושטים יד בגזל (חולין צא א). ראה הציקנות הגדולה, שאדם עשיר כמו יעקב עליו השלום, היה לו לחזור אחר פכים קטנים. ומצינו במקום אחר שהיה וַתרן שאין דוגמתו, כמו שדרשו רבותינו זיכרונם לברכה (שמות רבה לא יז) "בקברי אשר כריתי לי" (בראשית נ ה) – מלמד שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן ועשה כרי, ואמר לעשו: טול בשביל חלקך במערה. היש וַתרן כזה?!

דע כי ס' רבוא עדרים מורים אס' רבוא ישראל שאינם חסרים לעולם מזה המנין, ולכל עדר היה כלב שומר. ונודע כי כלבים מורים על הקליפות, אמרו רז"ל (עי' ב"ק ס, א) כלבים צועקים מלאך המות בא לעיר, ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו (שמות יא, ז). על כן הכניס יעקב כלב להיותו שומר להצאן שלא יגבירו הקליפות בגלות^הגה"הובזה יובן ראינו בצאן נעשו מעשה ניסים ליעקב שנתרבו כל כך, וכי עביד הקב"ה ניסי לשקרי, הלא אמרו רז"ל (בר"ר ק, ה) והביא רש"י בפסוק (בראשית נ, ה) אשר כריתי, שנתן יעקב כרי של זהב לעשו מחמת הקבורה, אמר אין נכסי חוץ לארץ כדאי לי, נמצא כל הרכוש הזה בא לעשו. אלא הענין, לאחר שעלו הצאן ס' רבוא כמספר ישראל, נתנם לעשו לכופר נפש שיהיה הממון כפרתם פדיון נפשם:
ואפשר עוד לתרץ קושיא זו ולומר, דכל מה שנתן לעשו יוחזר ליעקב כשיבא משיח, וכדאיתא בבראשית רבה פרשת וישלח (עח, יב) בענין הדורון של יעקב איתא שם, חד עם דארעא. אמר ליה לר' הושעיה, אין אמרית לך חדא מילתא טבא אמרת בציבורא בשמי. אמר ליה, מה היא. אמר ליה, כל אותן הדורונות שנתן אבינו יעקב לעשו עתידין אומות העולם להחזירן למלך המשיח לעתיד לבא, מאי טעמא, (תהלים עב, י) מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו, יביאו אין כתיב כאן אלא ישיבו. אמר ליה, חייך, מלה טבא אמרת ומן שמך אנא אומר לה, עד כאן:. ומאן דאמר ק"ך רבוא כלבים היו, אתיא כהא דאיתא במסכת שבת פרק ר"ע (פח, א) כשעשו העגל ירדו ק"ך רבוא מלאכי חבלה להסיר עדיים, ורצה יעקב אבינו להכניעם לצאן שיקוים (משלי טז, ז) ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים עימו. הרי הצאן מורים על ישראל, וסימן מלתא צאן ברז"ל כי נולדו י"ב שבטים מד' אלו "בלהה "רחל "זלפה "לאה ויעקב עבד בצאן ונתנו לו אלו הנשים: