מנורת המאור
וחייבין כל גדולי הדור להתעסק במיתתן של צדיקים, לפי שהצדיקים במיתתן הן מסורין לגדולי הדור להתעסק בהן. כדגרסי' בפ' קמ' דמ' סוטה ירושלמי יוסף זכה בעצמות אביו, ואין באחיו גדול ממנו, שנא' (בראשית נ, ז) ויעל יוסף לקבור את אביו. תלה הענין ביוסף. מי לנו גדול מיוסף, שלא נתעסק בו אלא משה, שנא' (שמות יג, יט) ויקח משה את עצמות יוסף עמו. מי לנו גדול ממשה, שלא נתעסק בו אלא הב"ה, שנא' (דברים לד, ו) ויקבור אותו בגיא, מול בית פעור. ולא על משה בלבד, אלא אף על [כל] הצדיקים, שנא' (ישעיהו נח, ח) והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך. וכל תלמיד חכם שאומרים דבר תורה על פיו בעולם הזה, אין קץ ותכלית למתן שכרו בעולם הבא. כדגרסי' במ' בכורות בפ' כל פסולי המוקדשין, אמ' דוד לפני הב"ה, רבונו של עולם, יהי רצון מלפניך שיאמרו מפי דבר שמועה בעולם הזה. ואמ' ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי, כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר. ואמ' ר' יצחק בר זעירי, ואמרי ליה ר' שמעון, מאי קראה וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים, ככומר של ענבים, מה כומר של ענבים כיון שאדם [נוגע בו] דובב, אף תלמיד חכם, כיון שאומר [אדם] דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. דגרסי' במ' פסחים ירושלמי מאי שפתותיו דובבות בקבר, כאלו טועם טעם קופייסון. פרש"י ז"ל שהוא יין מעורב בדבש, ומבושלין ביחד, ונותנין בו תבלין.