וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶרֶם֮ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה אֵ֥שֶׁת נָח֖וֹר אֲחִ֣י אַבְרָהָ֑ם וְכַדָּ֖הּ עַל־שִׁכְמָֽהּ׃
שני לוחות הברית
אמנם בהיות פגם בה' מוצאות הבל, התפילה והתורה היוצא מפיו יוצאה ע"י פגם וסרכא, ואי אפשר שתייחד למעלה, כי כל אשר בו מום לא יקרב. וכן אמר ברעיא מהימנא (ח"ג רכז, ב) זה לשונו, וכגוונא דאינון חמשה כנפי ריאה כלהון פתיחן בלא סירכא לקבלא האי קול, הכי נמי צריכין למהוי ה' תקונין דפומא כלהו פתיחין בלא סירכא בחמש תיקונין דאינון, אחה"ע בגרון, בומ"ף בשפוון, גיכ"ק בחיך, דטלנ"ת בלישנא, זסשר"ץ בשינים, ודבור דיהא בהון בלא סירכא ועיכובא כלל. הדא הוא דכתיב (בראשית כד, טו) ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת, דא צלותא דאיהו דיבור, ובגינה אתמר (ברכות לד, ב) אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהיא מקובלת. ואי איתא סירכא ונפקא בעירובא, יודע אני שהוא מטורף בגין דסירכא דאיהו טריפה, עד כאן לשונו: