וָֽאֶרְעֶה֙ אֶת־צֹ֣אן הַֽהֲרֵגָ֔ה לָכֵ֖ן עֲנִיֵּ֣י הַצֹּ֑אן וָאֶקַּֽח־לִ֞י שְׁנֵ֣י מַקְל֗וֹת לְאַחַ֞ד קָרָ֤אתִי נֹ֙עַם֙ וּלְאַחַד֙ קָרָ֣אתִי חֹֽבְלִ֔ים וָאֶרְעֶ֖ה אֶת־הַצֹּֽאן׃
שני לוחות הברית
ואף דענין הוא בתורה שבכתב ושבעל פה שהם תורה אחת, צריך אתה שתדע כל מה שכתבתי למעלה בתולדות אדם בענין חקירה למה נקרא הלשון שלנו לשון הקודש, שם תמצא מבואר ענין זה. ושם מבוארים הרבה מאמרים, ומאמר דבר קטן הווייות דאביי ורבא, דבר גדול מעשה מרכבה וכו' (סוכה כח, א), ומאמר דבמחשכים הושיבני (איכה ג, ו) זה תלמוד בבלי כו' (סנהדרין כד, א), ומאמר דשני מקלות אחד חובלים ואחד נועם כו' (זכריה יא, ז), כל זה שייך לכאן וזיל קרי ביה. גם מה שכתבתי בסוף תולדות אדם בביאור המאמר דוכתבתם שתהיה כתיבה תמה כו' (שבת קג, ב), בביאור ענין שלא תכתוב ביתי"ן כפי"ן כפי"ן ביתי"ן, הכל שייך לכאן. ואז תבין שעתה בבחינת ז' קולות הם שני כתרים תורה שבכתב ושבעל פה, והם מאור הגדול והמאור הקטן. ולעתיד אור הלבנה כאור החמה ויהיו שני מלכים משתמשים בכתר אחד:
שני לוחות הברית
ובפרק זה בורר (סנהדרין כד, א), א"ר אושעיא, מאי דכתיב (זכריה יא, ז) ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נועם ולאחד חובלים. נועם, אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנעימין זה לזה בהלכה. חובלים, אלו תלמידי חכמים שבבבל שמחבלין זה את זה בהלכה. ויאמר (אלי) אלה [שני] בני היצהר העומדים וגומר (שם ד, יד), א"ר יצחק אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שנוחין זה לזה בהלכה. ושני זתים עליה (שם ג), אלו תלמידי חכמים שבבבל שמרירין זה לזה בהלכה כזית, עד כאן: