מוסר על יחזקאל כב:א

והנה שור הוא מצד הגבורה, כמו שנאמר (יחזקאל א, י) ופני השור מהשמאל. ושה הוא שה פזורה ישראל (ירמיה נ, יז), ומדת יעקב הוא תפארת. ובא הרמז שלא יהיו נדחים הגלגולים שהם מצד שור והשה, כי מה שהוא מצד החסד פשיטא כי הגלגול הוא לו למעליותא, על כן האדם המקיים מצוה זו בגשמיות מתעורר זה הסוד הפנימי^הגה"הגם יש רמז בפסוק לא תחסום שור בדישו, רמז לו הרקנאטי וזה לשונו, יש מפרשים כי עונש המשורר עם הנשים שירים של טפלות להתגלגל בשור אם לא שב בתשובה. ולפי שפער פיו לבלי חק, אמרה תורה לא תחסום שור בדישו, כי הותרה לו. ועל כן סמכו לפרשת יבום, עד כאן לשונו:
פירוש דבריו, שור הוא מלשון שירה. ומה שאמר הותרה לו, פירוש כי כבר היה פיו מותר ונפתח בשירתו, ועכשיו כאן נשמתו מצטערת בעונשו, לכן לא תצערנו ביותר בחסימתו. או יש לומר, כי כיון שקבל עונשו שנתגלגל בבהמה, הותרה לו עכשיו פעירת פיו להיות פתוח וגועה על בלילו, ואל תצערנו יותר בחסימתו בהיותו בקיבול עונשו::