הִרְאַנִי֮ יְהוָה֒ וְהִנֵּ֗ה שְׁנֵי֙ דּוּדָאֵ֣י תְאֵנִ֔ים מוּעָדִ֕ים לִפְנֵ֖י הֵיכַ֣ל יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֣י הַגְל֣וֹת נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֡ל אֶת־יְכָנְיָ֣הוּ בֶן־יְהוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֩ וְאֶת־שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְאֶת־הֶחָרָ֤שׁ וְאֶת־הַמַּסְגֵּר֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיְבִאֵ֖ם בָּבֶֽל׃
שני לוחות הברית
ועל זה נאמר (ירמיה ה, א) שוטטו בחוצות ירושלים ודעו נא וראו אם יש איש עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה. ויש לתמוה איך אמר אם יש איש כו', וכי לא היו כמה נביאים וכמה חסידים בישראל, הלא היה החרש והמסגר כו'. אלא על זה אמר כי לא היה איש אמונה שיעשה מעשה ברבים להוכיחם ולהשיבם מעון. וזהו שאמר שוטטו בחוצות ירושלים, כלומר אף אם היו חסידים, היו חסידים בינם לבין עצמם בביתם, אבל לא לשוטט בחוצות לקדש שמו ברבים לעשות מעשים להשיבם מעון. וכן אמרו רז"ל בפרק כל כתבי (שבת קיט, ב) אמר רב עמרם בריה דר"ש ברבי אבא א"ר חנינא, לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר (איכה א, ו) היו שריה כאילים לא מצאו מרעה. מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה, אף ישראל שבאותו הדור כבשו פניהם בקרקע. אבל פנחס בקנאו את קנאתי והוא היה איש אמונה, על כן אומר תורת אמת היתה בפיהו. ועוד נפרש סוד בענין תיבת אמת ומזה תבין מפני זה זכה לחיים נצחיים שנעשה מלאך ואליהו לא מת: