תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Musar על משלי 15:7

מנורת המאור

וגרסי' במדרש תלים ר' אבא בשם ר' אחא אומר, בשם ודם יש לו קרוב שבוי, הוא מתבייש לומר שהוא קרובו, והב"ה הוציא ממצרים שבויין ומטורפין וקורא אותם קרובים, שנא' (תהלים קמח, יד) לבני ישראל עם קרובו. אמ' דוד, רבונו של עולם, אפי' רשע שבישראל בא וקורא לפניך ק"ש ומתפלל, ענה אותו מיד, שלא יאמרו אומות העולם כל הפנים לפניך שוות. ענני, אמ' לו הב"ה, חייך עד שלא את קורא אני עונה אותך, שנא' (תהלים נ, טו) וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני, ואומר יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה, ואומר והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע. ואעפ"כ צריך שתהא קריאתו באמת, שנא' (תהלים קמה, יח) קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. אמרו ישראל לפני הב"ה, רבונו של עולם, כמה שמדות וגזרות היא גוזרת עלי כל היום מלכות הרשעה, כדי לבטל אלהותך ומלכותך ממנו, ולא בטלנו אותם, ובכל יום ויום אנו נכנסים לבתי כנסיות וממליכין אותך שתי פעמים בכל יום ואומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. וכתי' (משלי טו, ז) שפתי חכמים יורו דעת, אלו ישראל שממליכין להב"ה תמיד ומיחדים שמו ערב ובקר ואומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא