Musar על משלי 8:19

ועוד במדרש משלי וחסד לאומים חטאת חסד שאו"ה עושים חטאת היא לישראל מנין ממישע מלך מואב שנא' (מלכים ב ג׳:כ״ז) ויקח בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה וגו' ויהי קצף גדול על ישראל ע"כ. ובמדרש תנחומא גדולה צדקה שבה נשתבח הקב"ה בשעה שעתיד להביא ישועה על ישראל שנא' (ישעיהו ס״ג:א׳) אני מדבר בצדקה רב להושיע. גדולה צדקה שמנחלת כבוד וחיים לעושיה שנאמר (משלי כ״א:כ״א) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, כל מי שרודף צדקה וחסד בעוה"ז ימצא חיים צדקה וכבוד ליום הדין. גדולה צדקה שבה נשתבח אברהם אבינו שנא' (בראשית י״ח:י״ט) כי ידעתיו למען וגו' ובה נשתבח דוד שנא' (שמואל ב ח׳:ט״ו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו, ובה נשתבחו ישראל שנא' (דברים ו׳:כ״ה) וצדקה תהיה לנו. גדולה צדקה שבה עתיד הקב"ה להשתבח ליום הדין שנא' (ישעיה ס) ויגבה ה' צבאות במשפט וגו'. מצינו מדת הצדקה נותנת לאדם חיים ואריכות ימים שנא' (משלי ט״ז:ל״א) עטרת תפארת שיבה וגו'. וכתיב (שם י) לא יועילו אוצרות רשע וגו' פירוש הכתוב אין תועלת ביתרון ממון המקובץ מן הגזל והחמס כי טוב לו החסרון שהוא מחסר לצדקה כי היא תציל ממות, ונמצאת למד שחסרון זה נותן לו חיים והיתרון הזה ממיתו וכן כתיב (ירמיהו י״ז:י״א) עושה עושר ולא במשפט וגו', ואמר תציל ממות אין צריך לומר ממיתה משונה אלא אפי' ממיתה עצמה. ומעשה בבנימין הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה באה לו אשה בשני בצורת אמרה לו רבי פרנסני אמר לה העבודה שאין בקופה של צדקה כלום, אמרה לו אם אין אתה מפרנסני הרי אשה ושבעה בניה מתים עמד ופרנסה משלו לימים חלה בנימין ונטה למות אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע אתה אמרת כל המקיים נפש אחת כאלו קיים עולם מלא ובנימין הצדיק שקיים אשה אחת ושבעה בנים ימות בשנים מועטות תאנא הוסיפו לו כ"א שנה ע"כ. וע"ז אמר שלמה (משלי ח׳:י״ט-כ׳) באורח צדקה אהלך:

וענין ראה נתתיך הוא כענין (דברים ב, כד) ראה נתתי לפניך את סיחון מלך האמורי, שכפת הקב"ה שר האמורי לפני רגליו של משה (עי' דב"ר א, יט). ומתחלה על צבא המרום במרום, ואח"כ על מלכי האדמה באדמה. זהו ראה נתתיך, כי הרי לפניך שר של מצרים כפות תחת רגליך והוא היה שר גדול ורם כמו שאיתא בזוהר (ח"ב ו, א) בארוכה בפסוק (שמות א, ח) ויקם מלך חדש, קימה הוה לי' דאתקף וקם ההוא ממנא שולטנא דמצרים ואתייהב לי' תוקפא ושולטנותא על כל שאר עמין, דהא בקדמיתא אית לי' שולטנותא לההוא ממנא דלעילא, ולבתר לעמא לתתא גדולה כו', עיין שם באורך. על כן משה עלה אל האלהים והכניעו. וישראל עלו למעלה להיותן צבאות השם ויקבלו התורה. ובב"ר (א, א) אמרו, בראשית (בראשית א, א), בשביל התורה וישראל, התורה נקרא (משלי ח, כב) ראשית דרכו, וישראל נקראו (ירמיה ב, ג) ראשית תבואתו. עוד אמרו (שם ג) בראשית בשביל משה, שנאמר (דברים לג, כא) וירא ראשית לו: