Musar על משלי ו:30

וזה דבר כת מספרי לשון הרע - אמרו רבותינו ז"ל כל המספר לשון הרע כאלו כופר בעיקר. שנאמר (תהילים י״ב:ה׳) אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו. ועל כן חשבוהו כאלו כפר בעיקר. כי הוא מסבב וגורם נזק גדול ורעה רבה לחביריו. בהבאישו את ריחם בעיני העם. או בשאר דרכי הפסד. ולא יתכן אשר יכין אדם לחבירו כלי משחית ונזק מר ממות. מבלי שיועיל לעצמו בזה תועלת וריוח ממון. בלתי אם לכבד יצרו את נפשו ופרק עול שמים מעליו ונתק המוסרות. כמו שנאמר במזמור בבוא הזיפים (ט"ס הוא. שבזה המזמור שהביא המחבר ז"ל יש קצת שנוי. ושם נאמר כי זרים קמו עלי וגו'. וזה הפסוק שכתב כאן במזמור פו פסוק יד. וצריך להגיה ולעמיד הפסוק כמו שכתוב שם במזמור נ"ד פסוק ה) ויאמרו לשאול וגו'. אלהים זדים קמו עלי ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם. ופירשו רבותינו זכרונם לברכה ולא שמוך לנגדם - כי נתכוונו שיברך אותם שאול, כמו שאמר להם (שמואל א כ״ג:כ״א) ברוכים אתם לה' כי חמלתם על אדוניכם. ולא שמו אלהים לנגדם. שכתוב בתורתו ארור מכה רעהו בסתר, ונאמר (קהלת י׳:י״א) ומה יתרון לבעל הלשון, ונאמר על דואג (תהילים נ״ב:ה׳) הוות תחשוב לשונך וגו' אהבת רע מטוב, שקר מדבר סלה, ופירשו במדרש תהלים מה יתרון לך ומה בצע כי ספרת לשון הרע. הלא לממון לא היית צריך אך עשרת, כמו שנאמר עליו (שמואל א כ״א:ח׳) אביר הרועים אשר לשאול. אין זה כי אם אהבת את הרע מן הטוב, ושקר מדבר צדק. כי פרקת עולו. ונאמר (משלי ו׳:ל׳) לא יבוזו לגנב כי יגנוב וגו' ונאמר אחריו נואף אשה חסר לב וגו' רוצה לומר שהוא רע מן הגנב שהוא צריך למלא נפשו כי ירעב, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי בעל לשון הרע, משניהם רע, כי יחטא חטאה גדולה מבלי הנאה כמו שנאמר (תהילים ק״כ:ג׳) מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה:

ואמרו (גיטין ח ע"ב) בפלגש בגבעה ותזנה עליו פלגשו ר"א אומר זבוב ר"י אמר נימא מצא והקב"ה אומר כתרווייהו זבוב מצא ולא הקפיד נימא מצא והקפיד וכבר הקשו מה ענין הך למלת ותזנה וע"ש שדחקו וביותר קשה איך שייך כתרווייהו דעל זבוב לא הקפיד ומה שלא הקפיד בו אינו בכלל ואם נחשוב דברים שלא הקפיד יהיו כהנה וכהנה ועיקר הדבר לומר מה שהקפיד אבל הענין כי אמרו סוף מסכת גיטין כשם שיש דעות במאכל ובמשתה כן יש בנשים יש אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ושותה כך מדת כל אדם שאשתו מדברת עם אדם בשוק ואינו מקפיד וכו' הרי הענין צניעות ופריצות נשים דומה לזבוב והנה תוס' הקשו איך מצא נימא באותו מקום הלא דרך בנות ישראל שאין להם שער בבית ערוה וכבר ידוע בחטא בנות ציון שזנו שהיה החטא גורם שהיה להם שער כדכתיב פתהן יערה ודרשו בגמרא (שבת סב ע"ב) שרוב שערות היה להם כיער וזהו הדבר ותזנה מלשון זנות ואמרינן זבוב מצא פי' ראה בה פריצות כזבוב שמספרת עם כל אדם וכמו דגמ' הנ"ל מדמה להדיא הך דפריצות נשים לזבוב ולא הקפיד דלמא מכל מקום לא זנתה אבל נימא מצא ודרך בנות ישראל שאין להם שער ובזה שפט לאות להקפיד על פריצות הנ"ל כי ודאי זינתה ועל ידי חטא ערוה יש להם שער כמו בנות ציון כנ"ל ועל ידי נימא מצא מקום להקפיד על זבוב הנ"ל והכל מלשון זנות ויפה דרשינן בפסוק ותזנה ואתי שפיר הרי דיש להקפיד על שיחת נשים עם כל אדם ובפרט אם אין בעלה עמה ואמת יצר הרע יש לו שני שמות זבוב והוא כאשר מסית לאדם כי ירעב כזבובים האוכלים במצאם מקום לנוח כי חיותם שמנונית אך יצר הרע נדמה לשער גם כן כדכתיב (משלי כג ז) כי כמו שער בנפשו והוא המותרות ללא צורך כמו שער בגוף אדם שהוא רק לרבוי המותרות הלחות ולכך יש להקפיד על נימא יותר מזבוב כי מה שאדם עושה לתאבון אין עונו חמור כל כך כמו העושה לרוב מותרות כמאמר שלמה (משלי ו ל) לא יבוזו לגנב וכו' כי ירעב והנה לכבוש יצר התאוה אין לך דבר מועיל אלא תפלה שיתפלל לה' להושיע ויכניע עצמו בזה לה' וגם לראות בגנותו כי הוא קרוץ מחומר וכדומה וקב"ה מלך מלכי המלכים חפץ ביקרו ומצוה לעשות כך וכך ובזה יזכה לחיי עולם הבא ואיך יתאוה לשום דבר הלא שרים רבים הגמונים דוכסים בהולכים בשירות מלך בשר ודם והם לא ישגיחו בשום דבר תאוה הם שוכנים בעת מלחמה על פני שדה לא חסים על ברד ומטר היורד בזעם שוכנים לפעמים בכפרים ממש אין ראוי לדירת עבד עבדיהם וכמה יום מבלי לחם בשר ויין וכאשר תחל מלחמה עומדים בראש כולם לא יתנו שינה לעיניהם ויז נצחם על בגדם בדם חללים ולית דמשגח אדרבה יתאוו לזה אפס על ידי כך יהללו בשער המלך אותו וימצא חן בעיני המלך ושרים איך לא ילמוד איש מזה לבטל כל תאות הבלי עולם בשביל לעבוד מלך מלכי המלכים ולמצוא חן בעיניו וכל פמליא של מעלה חפצים ביקרא וישראל אשר בך יתפאר ובמה יחשב נגד דבר גדול זה שום תאוה וחפץ הבלי עולם והנה אמרו (ע"ז ג ע"ב) קודם שחרב בית המקדש היה הקב"ה משחק עם לויתן ואחר חורבן אין שחוק רק יושב ומלמד תינוקות של בית רבן להבין למה אין שחוק ולמה יושב ומלמד תינוקות נבין גם כן במה שאמרו בגמרא דחולין (דף ס) בשעה שנשאו דשאים ק"ו לעצמן ולא יצאו בערבוביא פתח שר עולם יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו להבין מה ענין זה להך דנשאו דשאים ק"ו דהדבר בעצמו תמוה למאוד: