Musar על משלי י:8

ומן הדברים שאדם חייב לזכור בעבורם יום המות. כדי שלא יתבטל ואל תרפינה ידיו מעבודת הש"י. ותדד שנתו מעיניו לעמול בתורה. ולהתבונן ביראת ה' ולתקן מדות נפשו ולהשיג מעלות היראה והאהבה ולחשוב מחשבות איך יגדיל ויאדיר מצות להיות לנפשו סגולה ואוצר כענין שנאמר (משלי י׳:ח׳) חכם לב יקח מצות. כי ידע ויזכור שהימים קצרים כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים ובעל הבית דוחק:

ויקח משה את עצמות יוסף (שמות יג, יט). בב"ר (שמו"ר כ, יט) עליו הכתוב אומר (משלי י, ח) חכם לב יקח מצות, שכל ישראל היו עסוקים בכסף וזהב, ומשה היה עסוק בעצמות יוסף שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף וגו', אמר הקב"ה למשה עליך נתקיים חכם לב יקח מצות וגו'. מזה ילמוד האדם יניח כל כסף וזהב ויעסוק במצוה הבא לידו לקיימנה:

איתא במכילתא דרבי ישמעאל (בשלח, מסכתא דויהי, פתיחתא ד"ה ויקח משה), "'ויקח משה את עצמות יוסף עמו' (בשלח י"ג, י"ט), להודיע חכמתו וחסידותו של משה, שכל ישראל עוסקין בביזה ומשה עוסק במצות עצמות יוסף, עליו הכתוב אומר 'חכם לב יקח מצות' (משלי י', ח')". וכעין זה אמרו חז"ל במס' סוטה (י"ג א'), "בא וראה כמה חביבות מצות על משה רבינו, שכל ישראל כולן נתעסקו בביזה והוא נתעסק במצות, שנאמר 'חכם לב יקח מצות וגו''".