Musar על משלי לא:12

וזה לשון הרקנאטי ריש פרשת בחוקותי, אם בחוקותי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתם וגו' (ויקרא כו, ג), דע כי הברכות והקללות הכתובות בתורה אינם על צד הגמול והעונש לבד, רק הם טבעיות ממש כדמיון הזורע שקצר שנאמר (משלי יב, יא) עובד אדמתו ישבע לחם, וההפך הפך. כי השם הנכבד יתברך ויתעלה הנקרא בא"ד, אליו יבואו כל מיני שפע ואצילות מרום מעלה דרך השם הגדול יתעלה, ובו יתחברו הנחלים הנמשכים מי"ג מעלות הכתר, ומל"ב נתיבות החכמה, ומחמשים שערי בינה, ומע"ב גשרים אשר במים העליונים הנקראים מימי החסד, ומן מ"ב מיני אש להבה מן הגבורה, ומן ע' ענפים שיש לקו האמצעי, כלם באים ומתגלגלים דרך נצח והוד ומתחברים בסוד (במדבר כא, טז) ומשם בארה היא כנסת ישראל. ובהיות כל אלו המשכות שבו, אז ה' אחד ושמו אחד יחוד שלם, וכל העולם כלו מתברך משם, וכל היצורים למיניהם מלאים כל טוב. כי צנורות הדין מתמעטות, וצינורות החסד מתרבים בסבת החסידים והצדיקים שבישראל שמהן מתפרנס הלב, והלב מפרנסן, כענין שנאמר (משלי לא, יב) גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה, רצה לומר בעוד שהיא יונקת בעולם החיים. וזהו ענין כי כל הברכות שבתורה הם טבעיות: