Musar על משלי לא:23

ומה שנקראת תורה שבעל פה, לפי שעומדת על המרכבות התחתונות למטה שנאמר (בראשית ב, י) ומשם יפרד. ולפי שאינם מכלל היחוד ואינם היכל אליה, לזה נקראים על פה, ולסוד זה נקראים תורה שבכתב ותורה שבעל פה והם סוד שני דודים שני עפרים תאומי צביה (שה"ש ד, ה), וכמו שאמרו רז"ל במדרש חזית (ב) ובפסיקתא דהחודש הזה לכם (שהש"ר ה, ג), יונתי תמתי (שה"ש ו, ט), ר' ינאי אומר, תאומתי לא אני גדול ממנה ולא היא גדולה ממני. ולפי שתורה שבכתב נסתרת ונעלמת, הוצרכה תורה שבעל פה לבאר סודותיה ולהוציא לאור תעלומותיה בדוגמא עליונה, שעל ידי הכלה נגלים ונודעים המאורות העליונים והיא המציאה כחותם לפועל. ולזה רמז חכם הרזים באמרו (משלי לא, כג) נודע בשערים בעלה, אמר כי ע"י שערי צדק נודע השם העליון בעולם. ובמדרשו של ר' נחוניה בן הקנה אמר רבי רחמאי, מלמד שהיא אורה של ישראל ונרה, והא כתיב (שם ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור, ואמר נר זו מצוה, ומצוה זו תורה שבעל פה, אור זה תורה שבכתב. אלא מתוך שבה מתקיים האור קרי ליה אור. ומשל למה הדבר דומה, לחדר צנוע בסופו של בית, אף על פי שיום הוא ואור גדול בעולם אין אדם רואה בתוך (אותו) החדר אלא אם כן הכניס בו נר, כך תורה שבעל פה. ואע"פ שהיא נר, צריכה היא להתורה שבכתב לפרק קושיותיה ולבאר סודותיה עד כאן: