Musar על קהלת 6:8
שמירת הלשון
עוֹד נִרְאֶה, לְפִי מַה שֶּׁיָּדוּעַ, שֶׁעַל יְדֵי הַמִּצְוֹת נִבְרָאִים בְּגָדִים יְקָּרִים לְהַלְבִּישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ כְּשֶׁתַּעֲלֶה לְמַעְלָה, וּכְמוֹ דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, (וּכְמוֹ שֶׁבֵּאֵר הַגְּרָ"א בָּזֶה אֶת הַפָּסוּק (קהלת ט' ח'): "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים"). וְיָדוּעַ עוֹד, שֶׁעַל יְדֵי חֵטְא הַלָּשׁוֹן נִמְשֶׁכֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה עַל כָּל דִּבְרֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא מוֹצִיא אַחַר כָּךְ, וְלֹא יִזְכֶּה בָּהֶן. כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת פְקוּדֵי, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
Ask RabbiBookmarkShareCopy