Musar על קהלת 8:14

תנו רבנן (ראש השנה טז ב') שלשה ספרים נפתחים בראש השנה אחד שלצדיקים גמורים ואחד שלרשעים גמורים ואחד שלבינונים צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים רשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה בינונים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים זכו נכתבין לחיים לא זכו למיתה זה שאמרו חכמים בצדיקים שנכתבים לחיים ורשעים למיתה לא צדיקים שאין להם עוונות ולא רשעים שאין להם זכות שכמה צדיקים מתים לאלתר וכמה רשעים מאריכים ימים בשלווה והכתוב (קהלת ח׳:י״ד) צווח אם יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים וכבר אמרו חכמים (אבות ד) אין בידינו לא שלוות רשעים ואף לא יסורי הצדיקים אלא כך המידה יש עוונות שדינו שלהקדוש ברוך הוא ומשפטיו הצדיקים להיפרע עליהם בעולם הזה ויש מהם שהדין להיפרע בעולם הבא וכן בזכויות יש מהן שבעל הגמול משלם שכרן בעולם הזה ויש בעולם הבא וכשאדם חוטא כל שעה ומתלכלך בעוונות ומתטנף בחטאים ומתגלגל בפשעים ועושה גם כן צדקות ומעשים טובים ובאים מעשיו לפני אדון הכל שוקל אותן מעשים אלו נגד אלו והצדיק שהוא צדיק גמור זוכה לחיים וכן הרשע שדינו נותן לשלם לו שכר טוב בעולם הזה על המעשה הטוב נכתב ונחתם לאלתר בראש השנה לחיים כלומר שפוסקים לו חיים ושלוה ועושר ונכסים וכבוד ונמצא זה צדיק גמור בדינו והרשע שהוא רשע גמור מכל צד נחתם לאלתר למיתה וכן בעל מעשה טוב שנכשל בעבירה אחת בלבד ונענש עליה למיתה נכתב ונחתם לאלתר למיתה בראש השנה כלומר שימות בשנה זאת או שיחיה בתחלואים רעים חיי צער ויסורין ונמצא זה רשע גמור בדינו אף על פי שזה צדיק וזוכה לעולם הבא והראשון שזכה לחיים רשע גמור ואובד לגמרי עד שיהיה גדול שבנביאים כשנידון על חטא אחד קל ונענש עליו נקרא בכאן רשע גמור ויהיה אחאב שנאמר בו (מלכים א כא כב) "הראית כי נכנע אחאב מלפני" נקרא בזה צדיק גמור וכן זה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה לחיים ולמיתה אינם בימים בלבד אלא כל העונשים שבעולם הזה נגעים ומיתת בנים ועוני וכיוצא בהן כינו אותם חכמים בשם "מיתה" וכינוי השכר הגמול הטוב אמרוהו (נדרים סד ב') בלשון "חיים".

הייסורין הם על שני דרכים. האחד, אם הוא חוטא ייסורין באין עליו להזכירו לעשות תשובה, והשני, אינו חוטא וייסורין באין עליו, ייסורין של אהבה הן. כדגרסי' במ' ברכות אמ' רבא אמ' רב סחורה אמ' רב הונא, אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו ויעשה תשובה, שנא' נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'. פשפש ולא מצא, יתלה בביטול תורה, שנא' אשרי הגבר אשר תייסרנו יה וגו'. תלה ולא מצא, בידוע שייסורין של אהבה הן, שנא' כי את אשר יאהב ה' יוכיח וגו'. וגרסי' במסכת הוריות בפרק כהן משיח, דרש רב נחמן בר רב חסדא, מאי דכתי' (קהלת ח, יד) יש הבל אשר נעשה על הארץ, יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים, ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים, אשריהם צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שלעולם הבא בעולם הזה, אוי להם לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים שלעולם הבא בעולם הזה. וגרסי' במכילתא לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם. ר' עקיבא אומר, לא תעשון אתי, שלא תנהגון בי כדרך שאחרים מנהגין ביראותיהן. כשהטובה באה עליהן מכבדין את אלהיהם, שנא' (חבקוק א, טז) על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בריאה, וכשהפורענות באה עליהן מקללין את אלהיהם, שנא' (ישעיהו ח, כא) והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה. אבל אתם, אם הבאתי עליכם טובה תנו הודאה, [ואם הבאתי עליכם רעה תנו הודאה], שנא' (תהלים קטז, יג) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. וכן איוב אומר ה' נתן וה' לקח יהיה שם ה' מבורך. ושנינו במסכת ברכות בפרק כיצד מברכין, חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה.

אמר לון ההוא בעל קבין, אתון חכימין מרא דדרא דאזילי אבתרייכו עד כען למנדע חכמתייכו, ודאי לאו אתון חכימין, ודאי בהאי קרא עבידנא כל בניינא דא, וביה הוינא טס עלמא בטיסא חדא, ובזמנא בתרין, ובזמנא בתלת, ובזמנא בד', ובזמנא בה', ובזמנא בו', ובזמנא בז'. ואנן האי ארעא כלהו אזלינן בעלי קבין, והאי קרא יריתנא מאבא ואבא מאבוי עד דרא כלא. יהב לון ממונא סגיא ושוי לון באתרייהו כהרף עין, ובגין דא יש הבל אשר נעשה על הארץ וגו' (קהלת ח, יד):