Musar על רות 1:17

וכבר כתבתי בארוכה במקום אחר כי הרע מיוחד בהטוב, והרע נברא בשביל הטוב, כי אם לא היה רע לא היה טוב, והאלהים עשה שיראו מלפניו (קהלת ג, יד), על כן יתרון האור בא מכח החושך. וזהו סוד שני מאורות שוים נבראים, אף מארת חסר כתיב (בראשית א, יד), הוא בכלל מאורות. ומכל מקום הטוב הוא מאור הגדול, והחשך מאור הקטן. ובתיבת מאורו"ת נרמז או"ר מו"ת, ואותיות או"ר מפסיקין בין מ' ממות לאותיות ו"ת מן מות, וזהו סוד (רות א, יז) כי המות יפריד. משא"כ לאומות העולם ולרשעים ההולכים חשך ולא אור, אז מו"ת להם חיבור והם קרויין מות. ועל הצדיקים נאמר (תהלים קטז, טו) יקר בעיני ה' המותה וגומר. וענין מות ביארתי בארוכה במקומו, כי מ' סימנא דמלאך מות, היא אות מ' מפריו המוזכר בפסוק (בראשית ג, ו) ותרא האשה וגו' ותקח מפריו ותאכל ותתן. הרי ד' ו"ת, מ' מפריו דהיינו ו"ת מד' רוחות, ומ' חוזרת לכל רוחות, הרי מו"ת לכל ארבעה רוחות, והארכתי בעניינים אלו בדברים המתוקים מדבש ונפש צופים בהקדמת תולדות אדם, מי שרוצה לעמוד על עיקרן של דברים צריך לעיין שם כמעט כל הקדמה, אף שהיא ארוכה שייכה לפרשת בראשית:

ורמז גדול יש במה שאמר אברהם אבינו ללוט (בראשית יג, ט), הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי, אם השמאל ואימינה, ואם הימין ואשמאילה. אמר לו למה אתה תריב חנם עבור ירושת הארץ, כי לכל זמן, יבא זמן שיהיה כל הארץ לפניך ושלך אתה ולא תאכל אותה פגה. ואימתי יהיה הזמן, בבוא מלכות בן דוד שבא מרות שאמרה לחמותה (רות א, יז) כי המות יפריד ביני וביניך, וזהו שאמר הפרד נא מעלי. ודבר גדול דברה רות במה שאמרה המות יפריד, כפי מה שפירש בעל עקידה במגילת רות, וזהו כי האומות אין פירוד ביניהם במותם זה מה, כי כולם יחד הולכים לאבדון, אבל כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא (סנהדרין פ"י מ"א). אכן יש פירוד ביניהם במותם זה מזה, כי לא שוים הם החלקים וכמו שאיתא (במ"ר כא, כ), כל צדיק וצדיק גבוה מחופתו של חבירו, נמצא במותם יש פירוד: