Musar על רות 4:17

אָכֵן נִתְבּוֹנֵן נָא עוֹד וְנִרְאֶה גֹּדֶל טוֹבוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבָּעֹנֶשׁ גּוּפָא נִסְבְּבָה טוֹבָה גְּדוֹלָה, שֶׁהוּכַן בָּזֶה מָקּוֹם לְהָשִׁיב לָהּ שְׁבוּתָהּ וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתָהּ, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֹּעַז, הוּכַן לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁיִּשָּׂא אֶת רוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּ"מֵה' אִשָּׁה" וְגוֹ', וְעַל יְדֵי זֶה יִוָּלֵד לָהּ עוֹבֵד, שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהוּא מַחְלוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַמְקֻבָּלִים, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (רות ד' י"ז): "יֻלַּד בֶּן לְנָעֳמִי וְגוֹ', וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ". כְּלַל הַדָּבָר, צָרִיךְ הָאָדָם לְהַאֲמִין, שֶׁמִּפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵּצֵא הָרָעוֹת, וְאִם נִסְבָּב אֵיזֶה דְּבַר צַעַר, צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה דָּבָר טוֹב.