מוסר על שופטים ב:יג

סוף דבר, כל התורה תבא ותעיד כי בהיות ישראל על משמרתם ומעמדם, גם הוא יהיה בעזרם וישמור אותם וינשאם וינטלם עד העולם, וכל זה בתנאי כפול וחזק מאוד. אמנם אם ישוער שזאת האומה וכל אנשיה יחדיו יבערו ויכסלו לסור מאחרי ה' ולקרוא תגר על אבות הראשונים אשר הביאם בברית הזאת, וימאנו בו לאמר אי אפשנו בו ולא בתורתו, ויען זאת יסולק השם מהם חברתו והשגחתו ויעזבום למה שימשך להם מהשנאה הקדומה מהתקוממות האויבים הרבים לאכול אותם בכל פה ואין עוזר, כמו שאמר הכתוב בפירוש (שופטים ב, יג) ויעזבו את יי ויעבדו לבעל ולעשתרות ויחר אף ה' בישראל ויתנם ביד שוסים וישוסו אותם וימכרו ביד אויביהם מסביב ולא יכלו עוד לעמוד לפני אויביהם, והוא מה שיתמיד הוראתו בכל ספר שופטים. והוא אומרו ע"י ירמיה (א, טו) כי הנני קורא לכל משפחות ממלכות צפונה נאם ה' ובאו ונתנו איש כסאו וגו', כי אחר שהעביר כרוז שאינם תחת משמרתו הרי הם קרוים מעצמם וכח אין בידם לעמוד, כי הנם כעץ הגפן בין עצי היער: