וַיַּעֲל֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּבְכּ֣וּ לִפְנֵֽי־יְהוָה֮ עַד־הָעֶרֶב֒ וַיִּשְׁאֲל֤וּ בַֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאוֹסִ֗יף לָגֶ֙שֶׁת֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עִם־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן אָחִ֑י וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה עֲל֥וּ אֵלָֽיו׃ (פ)
שני לוחות הברית
בזוהר פרשת וישלח (ח"א קסט, ב) הצילני נא מיד אחי מיד עשו, מכאן מאן דצלי צלותיה דבעי לפרשא מילוי כדקא יאות, עד כאן. הרי כשמבקש האדם מהשם יתברך איזה ענין, יסדר בקשתו בדברים מבוררים, וכדמות שמצינו באורים ותומים, כשהיו שואלים בדברים סתומים באה התשובה סתומה, כמה שכתוב בפלגש בגבעה (שופטים כ, יח-כה):