Musar על שמות 28:32

רִאְשׁוֹן לַכֹּל, מַעֲשֵׂה דְּנָחָשׁ, שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבָזֶה גָּרַם מִיתָה לְכָּל בָּאֵי עוֹלָם. וּבְפָרָשַׁת וַיֵּצֵא (בראשית כ"ח כ'): "אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי" וְגוֹ'. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: "וּשְׁמָרַנִי" מִלָּשׁוֹן הָרָע. וּבְפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב, בְּמַעֲשֵׂה דְּיוֹסֵף, שֶׁכָּתוּב (בראשית ל"ז ב'): "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם", שֶׁזּוֹ הָיְתָה הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה לִירִידַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם. וּבְפָרָשַׁת שְׁמוֹת (שמות ב' י"ד): "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" (עַיֵּן שָׁם בְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י וּבְמַה שֶּׁנִּכְתֹּב לְקַמָּן). עוֹד שָׁם, שֶׁאָמַר מֹשֶה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שמות ד' א'): "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי", שֶׁהֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שָׁם ב'): "מַה זֶּה בְּיָדֶךָ" וְגוֹ', וַיְהִי לְנָחָשׁ. עוֹד שָׁם (שם ו'): "וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג". וּבְפָרָשַׁת יִתְרוֹ (שמות י"ז ב'): "וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶה וְגוֹ' עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', וְסָמִיךְ לֵהּ (שם ח'): "וַיָּבֹא עֲמָלֵק". וּבְפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (שמות כ"ג א'): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", שֶׁהוּא קָאֵי עַל הַמְסַפֵּר וְעַל הַמְקַבֵּל כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (מכות כ"ג.), וְסָמִיךְ (שָׁם ב'): "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת". וּבְפָרָשַׁת תְּצַוֶּה: עִנְיַן הַמְּעִיל (שמות כ"ח ל"ב): "שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב" וְכָל הַפָּרָשָׁה (שם ל"ה) "וְנִשְׁמַע קוֹלּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ" וְגוֹ'. וְכָל פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ וּמְצֹרָע: נִגְעֵי בָּתִּים, נִגְעֵי בְּגָדִים, נִגְעֵי אָדָם (ויקרא י"ג מ"ו): "בָּדָד יֵשֵׁב", מְרֻחָק אַף מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְכַפָּרָתוֹ צִפֳּרִים הַמְפַטְפְּטִין. וּבְפָרָשַׁת קְדֹשִים (ויקרא י"ט ט"ז): "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ", (שָׁם י"ז) "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ, וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא". וּבְפָרָשַׁת בְּהַר (ויקרא כ"ה י"ז): "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", שֶׁזֶּה קָאֵי עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים, שֶׁהוּא גַּם כֵּן דִּבּוּר רַע. וּבְפָרָשַׁת נָשֹא (במדבר ה' ב'): "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ", הַיְנוּ, אֲפִלּוּ הוּא גָּדוֹל בַּתּוֹרָה כְּדוֹאֵג. וּבְפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ (במדבר י"ב א'): "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶה" וְגוֹ'. וְכָל פָּרָשַׁת שְׁלַח לְךָ, הַמְדַבֶּרֶת מֵעִנְיַן הַמְרַגְּלִים. וּבְפָרָשַׁת חֻקַּת (במדבר כ"א ה'): "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶה". וּבְפָרָשַׁת כִּי תֵצֵא (דברים כ"ג י'): "כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע". וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: דָּבָר רָע דִּבּוּר רָע. וּבְפָרָשַׁת תֵצֵא, פָּרָשָׁה שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רָע, עוֹד פָּסוּק (דברים כ"ד ט'): "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם" וְגוֹ'. וּבְפָרָשַׁת תָבֹא (דברים כ"ז כ"ד): "אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר", שֶׁהוּא קָאֵי עַל לָשׁוֹן הָרָע. וְיָדוּעַ, שֶׁכָּל הָאֲרוּרִים פָּתְחוּ בִּבְרָכָה וְאָמְרוּ: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר לֹא יַכֶּה" וְגוֹ' הֲרֵי שֶׁהַזָּהִיר בָּזֶה, תִּהְיֶה לוֹ בְּרָכָה.

שלא לקרוע המעיל (שמות כח, לב). כתב הרב הנ"ל טעם המצוה הזו שישים הכהן עוז חומה חזקה לפיו סביב שלא יקרע, אחר שהוא המעתיר על עם קודש לא יצא מפיו דבר מגונה, אחר שהוא הקושר והתופר לא יעשה פירוד וקריעה, דכתיב (משלי כג, כא) וקרעים תלביש נומה השכל. ואחר שהגוף לבוש הנפש, והמעיל לבוש הגוף וקשורים זה בזה, ראוי שלבוש הנפש הנקרא חלוקה דרבנן שלא יקרע, עד כאן לשונו. וכל אדם שהוא עבד ה' הוא ככהן וזכותו עומד לרבים, על כן יקדש את פיו בקדושה יתירה. בעזרת אשר היוה כל הוה:

"וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ" (שמות כ"ח ל"ב). רָמַז בָּזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַפָּסוּק (איוב כ"ו ז'): "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה", עַל מִי הָעוֹלָם קַיָּם? עַל מִי שֶׁבּוֹלֵם פִּיו בִּשְׁעַת מְרִיבָה, וְהַיְנוּ שֶׁיִּכְבֹּש אָז אֶת כָּל דִּבּוּרוֹ, שֶׁלֹא יֵצֵא לַחוּץ;