Musar על שמות 29:22

ויש להקשות, למה הוזכר זה יותר במנחה מבכל הקדשים. ואגב גררא אני אקשה בגמרא הנ"ל, ואכלו אותם אשר כופר בהם, דדריש הכהנים אוכלים והבעלים מתכפרים, ותימה דהא ואכלו אותם קאי אאהרן ובניו שהם הבעלים כדפירש רש"י בפרשת תצוה (שמות כט, כב ד"ה כי איל), ומשה רבינו ע"ה היה הכהן, ואיך דריש הכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים. עוד קשה בפרשת המנחה, למה מנחת כהן כליל. אין לפרש דהטעם דאם היה הכהן רשאי לאכול אחר הקמיצה, נמצא לא היה מתנדב כלום, נימא דיאכל כהן אחר כמו שהיה בכאן ה"א אי לא כתיב מצות תאכל. עוד קשה והרים ממנו לשון זכר, ואחר כך משמנה ומסתלה לשון נקיבה. עוד קשה במקום קדוש בחצר אוהל מועד, פירש רש"י במקום קדוש ואיזהו בחצר אהל מועד, לימא בחצר אהל מועד לחוד: