Musar על שמות 3:8

ומתחלה אקדים, כי יש חילוק בין טוב בחולם, לטוב בשורק הנקרא אצל מקצת מלופ"ם. כי טוב בחולם מורה על הטוב הנגלה. אבל טוב במלאפו"ם מורה על תוכיות הטוב העצמיות שבו שהוא הנסתר. כן מצינו בג' אלה, תורה, כתיב (תהלים קיט, עב) טוב לי תורת פיך בחולם, וכתיב (שם סו) טוב טעם ודעת הבינני, במלאפום. ארץ ישראל, כתיב (דברים ג, כה) ארץ טובה, בחולם. וכתיב (ישעיה א, יט) אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו, במלופ"ם. עולם הבא, אמרו רז"ל (קידושין לט, ב) לעולם שכולו טוב, משום דקשה לרז"ל מה מעליותא דקורא אותו טוב בחולם. ותירצו דאז לא יהיה נגלה ונסתר, רק הכל טוב הנגלה כהנסתר, ולא ימצא שום בחינת רע כי לא שייך לומר תוכיות רק כשיש חצוניית, זהו שאמרו שכולו טוב:

והמתפלל לפני הב"ה בבכי ובצעקה ובתחנונים תפלתו וצעקתו נשמעת לפני אביו שבשמים, שנא' (יואל ב, יב) וגם עתה שובו עדי נאם ה' בצום ובכי וגו', וכתי' בתריה (יואל ב, יג) וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלהיכם כי ארך אפים הוא ורב חסד ואמת ונחם על הרעה. ואבותינו כשהיו במצרים והיו המצרים מענין ולוחצין אותם ומשתעבדים בהם צעקו לפני הב"ה ונענו מיד ונגאלו. צעקו, דויאנחו בני ישראל מן העבודה ויצעקו ותעל שועתם, וכתי' (שמות ג, ז) ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו וגו', ונגאלו, דכתי' (שמות ג, ח) וארד להצילו מיד מצרים וגו'. וגרסי' בפ' קמא דמסכת תעניות מעשה בר' אלעזר שגזר שלש עשרה תעניות ולא ירדו גשמים. באחרונה התחילו לצאת. אמ' להם תקנתם קברים לעצמכם. געו בבכיה וירדו גשמים. וכל המתחנן בתפלתו הב"ה עונה אותו ושומע תפלתו. כדגרסי' במדרש תלים אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני. זש"ה חנוך יחנך לקול זעקך כשומעתו ענך. וגרסי' במדרש תנחומא ואתחנן אל ה', זש"ה ושמעת אל תפלת עבדך ואל תחנוניו. בהרבה שמות נקראת התפלה, ואלו הן, תפלה, תחנה, צעקה, זעקה, שועה, רנה, פגיעה, נפילה. ולמה לא נתפלל משה אלא בלשון תחנונים. אמ' רבונו של עולם, הודיעני נא את דרכך, באיזה מדה אתה נוהג עולמך. אמ' לו הב"ה אני אעביר כל טובי על פניך וגו'. אמ' אני נותן שכר לכל אדם על כל מצוה שיעשה וגם חנם אני נותן מטובי, שנא' (שמות לג, יט) וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם. אמ' לו משה א"כ עשה עמי חסד ותן לי חנם. הה"ד ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר.