Musar על שמות 30:8

ובזוהר פרשת ויקהל (ח"ב ריט, א), פירש (עי' שמות לז, כח) ויעש את מזבח מקטר קטורת וגו', והלא שני מזבחות היה פנימי וחיצון, וזה שהיו מקריבים בו קטרת היה מזבח פנימי ולא היו מקריבים עליו שום קרבן אחר, א"כ למה קראוהו מזבח. אלא לפי שקטורת ביטל כל המקטריגים כחות חצונים מהעולם שלא היו יכולין לשלוט, אין לך זביחה גדולה מזו. ולפי שמעשה הקטורת חביב לפניו ית' מכל הקרבנות והתפילות, לכן נאמר בו (שמות ל, ח) קטרת תמיד לפני ה' לדורותיכם, והוא קיום של עליונים ותחתונים:

ענין הקטורת רמזתי קצת למעלה. וכתב הרקנאט"י, הרמז בקטורת להשכינה שהיא מדת הדין שנאמר (דברים לג, י) ישימו קטורה באפך, ולכך עוצר המגפה. על כן הי' מקטיר על מזבח הזהב, שנאמר (תהלים מה, יד) ממשבצות זהב לבושה. אמנם צריך לכוון ביחוד שם המיוחד לריח ניחוח, וכתיב (משלי כז, ט) שמן וקטורת ישמח לב, כי הקטורת אינו בא לכפרה, רק לקשר ולייחד העטרה בבעלה, להיות כל הפנים בשמחה וטוב לב תמיד. ונודע כי המלכות היא ל"ב השמי"ם. והנה כתיב (שמות ל, ח) בהעלות אהרן את הנרות יקטירנה, תלה הקטורת בהדלקת המנורה, והטעם לייחדה עם הבנין, כי המנורה הוא סוד ז' ימי הבנין סוד אור ז' הימים, הוא הדבר שדברתי שכל מלאכת המשכן רומזים להעולם. ואהרן הוא תיקון אדם וכל המציאות קשור זה בזה כשלשלת, והקטורת רמז על הקישור. והדלקת המנורה בז' נרותיה, רומז על קיום העולם שהוא שבעה ימי בראשית: