Musar על שמות 7:1

נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן (תהלים עז, כא). עמוד אמת, כמ"ש משה רעיא מהימנא, ואהרן אחיך [יהיה] נביאך (שמות ז, א), והכל יד משה. ועל כן כתיב לשון יחיד:

ובמה שכתבתי יתבאר בפסוק (שמות ז, א) ראה נתתיך אלהים לפרעה. קשה מה זה נתתיך, הנני נותן לך היה לו לומר. אף כי דרך לשון הנבואה כך, לומר על העתיד כאלו היה עבר, מכל מקום לישנא דתיבת ראה אין מדוקדק, כי רואה הוא עתה ולא ראה לשעבר. עוד נבאר מה ענין אלהים שנעשה משה:

האברנא"ל בריש ספר מעייני הישועה שלו חולק, והביא סדר עולם כשמנו הנביאים מנו דניאל עמהם. ועוד איך לא היה נביא ונבואות גדולות ויקרות התנבא. והמאמר הזה אדרבה משם ראיה, דהא איהו חזי ואנהו לא חזי. ומה שאמרו אנהו נביאים, הענין הנביא נקרא מי שנשתלח להגיד נבואתו לישראל, כי נביא מלשון ניב שפתים כמו שאמרו רז"ל על (שמות ז, א) אהרן אחיך יהיה נביאך. דניאל, אף שמעלתו גדולה, לא נשתלח להגיד לישראל על כן לא נקרא נביא. וכי תימא הכל טעמא מאי. וי"ל חגי זכריה מלאכי חזרו עם הגולה לארץ ישראל על כן הוצרכו להיות שלוחים מה' לישראל, משא"כ דניאל. והנה כתיב (בראשית טו, א) דבר ה' אל אברם במחזה, ופשוט שמעלת אברהם אבינו למעלה למעלה, ולא קוריהו נביא אלא מפני שלא היה שלוח מאתו יתברך, כך הוא דרך האברנא"ל, עיין שם. ואני קורא אהרמב"ם ואברנא"ל אלו ואלו דברי אלקים חיים, כי היה נביא רק היה סוף נבואה, וכל זה חלק רשימו: