אֶשְׁפֹּ֣ךְ לְפָנָ֣יו שִׂיחִ֑י צָ֝רָתִ֗י לְפָנָ֥יו אַגִּֽיד׃
מנורת המאור
לעולם ישתדל אדם להיות זהיר בתפלה, ויכון לקראת אלהיו בתפלה ותחנונים, אולי יקרה לקראתו וישמע תפלתו ויצילנו מכל צרה וצוקה. והמתפלל תמיד בכל יום ויום לפני הב"ה ערבית שחרית ומנחה הב"ה שומע את תפלתו, שכן דוד אומר, ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי. ועוד שאלו השלש תפלות הם זכר לאבותינו הקדושים שתיקנום, שהם אברהם יצחק ויעקב. כדגרסי' במ' ברכות בפרק תפלת השחר איתמר ר' יוסי בר' חנינא אומר תפלות אבות תיקנום. אברהם תיקן תפלה של שחרית, שנא' (בראשית יט, כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה', ואין עמידה אלא תפלה, שנא' (תהלים קו, ל) ויעמוד פנחס ויפלל. יצחק תיקן תפלת המנחה, שנאמר (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, ואין שיחה אלא תפלה, שנא' (תהלים קמב, ג) אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד. יעקב תיקן תפלת ערבית, שנא' (בראשית כח, יא) ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש, ואין פגיעה אלא תפלה, שנא' (ירמיהו ז, טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי. ובשמותם יש לנו זכר בדבר. אברהם אבינו ע"ה שתיקן תפלת שחרית, האות השנית בשמו בי"ת, רמז לתפלת בקר. יצחק אבינו ע"ה שתיקן תפלת מנחה, האות השניה בשמו צד"י, רמז לתפלת צהרים. יעקב אבינו ע"ה שתקן תפלת ערבית, האות השנית בשמו עי"ן, רמז לתפלת ערבית. אמ' המחבר ועוד יש רמז בשמותם באלפא ביתא דאתב"ש. אברהם האלף תי"ו, והבי"ת שי"ן. האלף תי"ו ר"ל תפלת, והבי"ת שי"ן ר"ל שחרית. יצחק היו"ד מ"ם, רמז לתפלת מנחה. יעקב היו"ד מ"ם, רמז לתפלת מעריב.