משך חכמה
את כספך כו' אני ד' כו' לתת לכם את ארץ כנען. הנה בכולהו שכתיבא יציאת מצרים לא כתיב לתת לכם את ארץ כנען. נראה משום, דקאי על הך פרשה, דכתיב בה גר ותושב וחי עמך, דמזה ידעינין, דגר תושב מצוה להחיותו, וכמו שדריש באיזהו נשך דף ע"א, עיי"ש, וגר תושב אינו נוהג רק בזמן שהיובל נוהג, שכל יושביה יושבין עליה, ולכן אמר אני ד' אלקיכם כו' לתת לכם את ארץ כנען, היינו, שכל זמן שארץ כנען נתונה לכם וכל יושביה יושבין עליה מצווים אתם להחיותו, הא בזמן שאין ארץ כנען נתונה לכם אין אתם מצווים להחיותו, משא"כ בציצית ושרצים, ומשקלות, שאינן תלוין בארץ. ודו"ק.