רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה לְמִ֖י עוֹלַ֣לְתָּ כֹּ֑ה אִם־תֹּאכַ֨לְנָה נָשִׁ֤ים פִּרְיָם֙ עֹלֲלֵ֣י טִפֻּחִ֔ים אִם־יֵהָרֵ֛ג בְּמִקְדַּ֥שׁ אֲדֹנָ֖י כֹּהֵ֥ן וְנָבִֽיא׃ (ס)
משך חכמה
ראה ד' והביטה למי עוללת כה. כי המכה להסיר הזדון ישרש התכונה הרעה מלב העושה, ופה היה ההיפך אשר בשביל שנהרג במקדש ד' כהן ונביא ענשן באכזריות גדולה יותר שיבשלו בניהן. וזה פלא.