זָכ֣וֹר תִּזְכּ֔וֹר ותשיח [וְתָשׁ֥וֹחַ] עָלַ֖י נַפְשִֽׁי׃
משך חכמה
זכור תזכור ותשוח עלי נפשי זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל. פירוש שעל דבר הנאבד שטות גדול לבכות והמשכיל יתחכם להקשיח לבו מהר, רק על דבר הבלתי מיואש ויש תוחלת שייך הבכי וכמו שאמר דוד לעבדיו במות בנו. ומטעם זה הבנין בהמ"ק ונחמות ציון וירושלים המה סבה והבכיה המסובב, אולם להיפך אמרו חז"ל כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בנחמתה, וא"כ הבכיה סבה לנחמות ציון, וכן במדרש אמר ר' איבו אמר הקב"ה בשכר אותה הבכיה אני מכניס גליותיכם, לכן אמר זכור תזכור, וכיון שיש תקוה תשוח עלי נפשי זאת אשיב אל לבי על כן, פירוש בשביל הבכיה, אוחיל שבשכר זה יבנה המקדש ב"ב אכי"ר.