Parshanut על במדבר 14:36

והאנשים אשר שלח משה לתור וכו'. ספר הכתוב, כי לא הועיל להם התשובה שאמרו חטאנו, מפני שלא היה תשובת המשקל, התשובה הטהורה, רק אחרי אשר כבר מתו האנשים מוציאי דבת הארץ, ויהושע וכלב חיו מן האנשים ההם, וראו כי שקר דברו בד' ובארצו, לכן אמרו חטאנו, ואין זה תשובה גמורה. ועל כיו"ב אמרו ארפא משובתם בגדר רפואה. כי אינו מסיר החטא רק מכאן ולהלאה, אבל לא פרח החטא, שזה עקירת החטא למפרע, כמו שאמרו על קרא דפחז כמים. והנה השב שלא בתשובת המשקל נתכפר לו, אבל שיעשה לו נסים שלא עפ"י דרך הטבע זה אינו מועיל, וא"כ כאן, דהתשובה היה שלא במשקל לא היו ראוים לנסים, אמנם המן והענן לא פסק מהם, כי בזה לא חטאו, רק בהדבר שבו חטאו, שזה שפחדו מהעמלקי והכנעני ויפלו בחרב ולמה ד' מביא אותנו לנפול בחרב כו', בזה גופיה אינם ראוים לההנהגה הנסיית, רק שבזה יניח אותם על דרך הטבע, ולכן אמר אל תעלו כי אין ד' בקרבכם כו' כי העמלקי והכנעני יושב שם ונפלתם בחרב ואינכם ראוים להעשות לכם נס שלא על דרך הטבע, אם כי מן ועננים יש לכם אבל בזה לא חטאתם, אך בחרב העמלקי אשר חטאתם בזה ומפניו פחדתם, איך יוכל להעשות לכם נס שלא עפ"י דרך הטבע. וזה שאמר כי על כן, בשביל חרב העמלקי וכנעני, שבתם מאחרי ד', ולא יהיה ד' עמכם, וע"ד הטבע ודאי תפלו לפניו. ודו"ק.