תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Parshanut על במדבר 14:39

משך חכמה

וידבר משה את הדברים כו' ויתאבלו העם מאד. עוד מצאנו בפ' תשא גבי עגל וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו. התם שחזר הקב"ה לכן לא ספר להם משה, רק שמעו, לכן כתיב הדבר הרע, שמשום דמרעה חוזר, אבל הכא שלא חזר, שנשבע, וגז"ד שיש עמו שבועה אינו נקרע, ולכך דבר להם משה משום, שכל מה שדבר משה להם בשם ה' היה מוכרח להתקיים אף לרעה, שכיון שע"י נותן התורה באזהרותיה ועונשי' כל דבריו חיים וקיימים, ולכך התאבלו מאד, שידעו שהקב"ה אינו חוזר ע"י משה אף לרעה. ולכן מה שאמר עוד אני ד' דברתי במדבר הזה יתמו ושם ימותו לחיי עוה"ב לא הגיד להם משה, ולכך חזר הקב"ה באפי נשבעתי וחוזרני בי. ולכך לא כתיב וידבר משה את כל הדברים, אבל לטובה חינו חוזר אף ע"י נביא. ודו"ק היטב. ולכן בנתינת חברון לכלב שמא יש חובה לאחרים שרוצים בה ויחזור השי"ת אמר כלב וישבע משה ביום ההוא כו', דעל ידי משה אינו חוזר כלל וכלל אף ברעה. ודו"ק. יעוין יהושע ק' י"ד.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא