Parshanut על במדבר 15:25

וכפר הכהן וכו'. בספרי פ' קי"א. ר' אליעזר אומר בא הכתוב לעשות זדון הצבור [פירוש, ששגו עפ"י הוראת ב"ד, אבל ידעו שהוא חלב] כשגגה לכך נאמר כי שגגה היא, וסובר דיחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור, רק צבור מחייבי. ופשוט. רבי אומר מנין אתה אומר שאם היו מקצת שוגגין ומקצת מזידין [פירוש, שלמקצתן נתחלפו חלב בשומן וסבר שהוא שומן ומקצת היו יודעין שהוא חלב ואכלו בהוראת ב"ד דמצטרפין ומביאין פר] ת"ל כי שגגה היא, ושפיר מצטרף להדדי. וזה נגד הגמרא, דאמר רבא בהוריות דף ב' מודה רב שאינו מצטרף. אולם ניחא, דהתם קאי למ"ד (כפי משנתינו), דיחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור, א"כ אין השגגה שוה, דשגגת חלב בשומן בת חיובא היא, אע"ג דפטור משום דלא שב מידיעתו הוא, אבל באנפי נפשה בת חיובא היא, והכי רבי סובר דיחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב, א"כ תרי שגגות בני חיובא אינון ושפיר מצטרפי, ולכך לא דריש כר"א דזדון צבור כשגגה, כיון דאף ביחיד כן הוא. ודו"ק בכ"ז ועיין בהגהות הגר"א (והרמב"ם לא פסק כן).