Parshanut על במדבר 15:36

וירגמו אותו באבנים וימת. ובמגדף באמור כתיב וירגמו אותו אבן. נראה להלכה דמקושש הא כאן במדבר לא היה להם בה"ק מוכן לחייבי מיתות ב"ד, והיה מקום סקילתו שם קבורתו, שרגמוהו באבנים וזה היה קבורתו, אבל במגדף שצריך לתלותו, והיו סוקלין אותו באבן אחד, שיהיו קל להסירו מעליו ולסוף תלוהו על העץ וקברוהו. והוא כחכמים דפליגי על ר"א וסברי, דאין הנסקלין נתלין. ויעוין ספרי. ומעת סקלו המקושש שנתכוון לשם שמים, לפרסם עונש שבת שלא יקילו בזה, עשה בהם הרגש בלב כל ישראל, עד כי בערבות מואב במשנה תורה לא נזכר כלל מהשבת, ובפרט שהמן היה מורה על שביתת שבת, לכן לא נזכר רק בהדברות לבד, כי היה מורא מי שצוה עה"ש על שביתתו.