Parshanut על במדבר 17:27

הן גוענו אבדנו כו' כל הקרב אל משכן ד' ימות. תרגום הא מננא קטלת חרבא כו'. כוונתו אל מה שהלכו אל ההר ויכום ויכתום עד החרמה. תוס' פרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קי"ט ע"א) ד"ה הא דהוה בני עשרים, והנה תלו הטעם שנענשו, מפני שלא היה עמם הארון, שכן כתוב שם וארון ברית ד' ומשה לא משו מקרב המחנה, והנה בלא ארון קטלת חרבא, וכל הקרב אל משכן ד' ימות, לא קרוב טוב ולא רחוק יפה ואיך נעשה, האם תמנו לגוע (ע"ד צחות). ובאמת אמרו התורה דומה לשני שבילים אחד של אור ואחד של שלג, הטה בזה מת באור, הטה בזה מת בשלג מה יעשה יהלוך באמצע (תוספתא וירושלמי חגיגה פ"ב), והארון הוא כתר תורה. ודו"ק.