Parshanut על במדבר 18:11

ולבנותיך אתך כו'. פירוש, שהם אתך לא שנשאו לזר ואינם בבית אביהם. ואף כשמתו בעליהן, ושבו לביתך. כן פירש רבא בסוף יש מותרות.

כל טהור בביתך יאכל אותו ולהלן אמר כל טהור בביתך יאכלנו, משום דכאן בקדשי קדשים, וקדשים קלים הלא נאכלים בזמן, וצריך לדעת כל קרבן בפני עצמו אימתי נשחט שיאכל בזמנו, ולכן אמר אותו בדיוק כל חדא באנפי נפשא, אבל תרומה אינו צריך לדעת רק הכלל לשומרו מן הטומאה, וכולו נאכל כאחד. ודו"ק.

כל טהור בביתך יאכל אותו כו' יאכלנו. נראה משום דתרומת מתנם הוא מורם מן הקדשים נאכל לזמן, ולאחר זמנו נפסל בנותר, ולכן כתוב יאכל אותו, שניכר שהוא עדיין בצורתו (כמו דאמרו לשון תעובר צורתו), אבל חלב יצהר ותירוש ובכורים שאין זמן לאכילתן, א"כ אוכלו אף אם שנתיישן, ואינו ניכר שהוא הוא בצורתו הקודמת, לכן כתב יאכלנו. ודו"ק.