Parshanut על במדבר 28:15

ושעיר עזים אחד כו' על עולת התמיד יעשה. דריש בפ"ק דיומא דשדי מילי דחטאת על עולת התמיד כו'. והנה לרבנן דפליגי על ר"ש אה"מ נראה, דמרמז לנו הכתוב דאברי מוסף של ר"ח ניתנין מחצי המזבח ולמעלה, מה שכל אברים של תמידין ומוספין ניתנין למטה מחצי המזבח, כדי לפרסם שהוא ר"ח, יעוין סוכה דף נ"ה, ולכן קמ"ל אע"ג דתמידין קודמין למוספין ואברי עולה קודמין לחטאת, בכ"ז גם אברי השעיר נתנין למעלה מחצי המזבח למעלה מן התמיד, וזה על עולת התמיד שהוא למעלה מן אברי התמיד יעשה. ודו"ק.

חטאת לד'. הביאו כפרה עלי על שמעטתי את הירח. חולין ס'. פי' דאמרו במ"ר פ' בראשית לא נברא להאיר אלא גלגל חמה כו' שעתידין לעשותן אלדות כו' ומה שהם שנים מתכחשין זה את זה כו', ובעו"ג אמרו בשלש שעות ראשונות שמלכי מזרח כו' ומשתחוין לחמה כו' כועס, ומי גרם להטעיות שעובדין לחמה, מה שהוא המאור הג', הפועל היותר גדול בעולם, אבל אם היה שוה אור הלבנה לאור החמה לא היה הטעיות, ולא היו עובדין לחמה, לכן ישראל בני אברהם שעקרו עו"ג מעולם, המה מצווין ליחס כל מפעלות הטבעיים ליוצרם ובוראם האחד ולעקור עו"ג, ועל כל הפעולות לתת תודה להיוצר אשר שכן שמו במקדשו, וע"ד זה בעצרת שנידונין בפירות האילן, והשמש הוא הפועל היותר גדול בפירות, שחומו מבשל, ליחס זה אל השי"ת צוה להביא שתי הלחם עם חטאת על הוראה זו. ובית ישראל הם המשלימים בידיעת השי"ת ואחדותו והשגחתו, אשר הטעיות מעו"ג ליחס להשמש אשר הוא מוכרח כגרזן ביד חוצבו. ודו"ק. ולכן הגם כי ביום הבכורים לא נזכר חטאת, בכ"ז גבי שתי הלחם כתוב חטאת להוראה הנ"ל.