Parshanut על במדבר 28:19

והקרבתם אשה לד' פרים כו' ואיל אחד ושבעה כבשים ב"ש תמימים יהיו לכם. כתוב בואוי"ן, לבד בתמימים יהיו לכם בלא וא"ו. ונראה משום דעשרה קרבנות יש כאן בעולה פרים שנים ואיל ושבעה כבשים, וכל ז' ימי הפסח מקריבין אותם, סד"א דהוה שבעים כנגד ע' אומות, וכמו פרי החג דאמרו סוף סוכה, לכן אמר תמימים יהיו לכם ולא לעו"ג. ופשוט.

תמימים יהיו לכם ומנחתם. דריש במשנה בפרק ט' דמנחות, דסולת שהתליעה פסולה וכן שמן שרוי של שמרים כו' פסולים כבעל מום. יעו"ש. וזה מהסמיכות. ונראה דגם דהמנחות והנסכים, דבעי שיהיו ממשקה ישראל, המותר לישראל, נפקא לן מהך סמיכות דכתיב יהיה לכם ומנחתם, ולכם בעי היתר אכילה לישראל, כמו דדרשינין גבי אתרוג, כמו דפי' בתוס' שם דף ל"ה. ומזה ידענא מה דתניא זבחים דף פ"ח אין מביאין מנחות ונסכים מן המדומע ואצ"ל מן הערלה כו', דבעי לכם. ולפ"ז א"ש מה דכתוב גבי פסח ובגבי יום הכפורים תמימים יהיו לכם ומנחתם, דבששה עשר בניסן קרב העומר, אע"ג דלהדיוט אסור, יעוין מנחות דף ו' ע"ב, וכן ביוהכ"פ דאסורין לאכילה להדיוט משום זמן דיוהכ"פ, לכן הוי אמינא דבהם לא בעי בקרבנות שלהם שיהיו ראוים לאכילה להדיוט, לכן אמר קרא תמימים יהיו לכם ומנחתם, דיהיו ראוים לאכילה להדיוט, וטרפה וערלה וכלאי כרם פסולין לקרבנות ולמנחות ודו"ק.