Parshanut על במדבר 28:26

וביום הבכורים כו' שעיר עזים אחד לכפר עליכם. הנה בירושלמי רה"ש אמר טעמא דלא כתיב חטא כיון שקבלתם עול תורה הנכם לפני בלא חטא. ויתכן כמו דאמר ר"ש בפ"ק דזבחים שני שעירי עצרת למה הן באין לכפר על טומאה שאירע בין זה לזה, וא"כ רחוק שימצא חטא חלילה בשעה קלה כזו, לכן לא כתב חטאת, כיון שהביאו חטאת על לחם הבכורים על טומ"ק כו'. אמנם ברה"ש כתיב חטאת ושם איכא שני שעירים, וזה א"ש לר"ש דסבר דשל ר"ח מכפר על טהור שאכל טמא, ושל רגלים מכפר על טמא שאכל קדש באין בה ואין בה, וא"כ שפיר כתב חטאת. וכן איתא בירושלמי שבועות ה"ז ולא ר"ש היא דר"ש חולק כפרות כו'. יעו"ש. אמנם לר' מאיר דסובר דכולן מכפרין על דבר אחד נראה, דבעצרת דרוב ישראל המה בירושלים אינם עלולים לחטוא, וכמוש"א צדק ילין בה, ולכן כיון שהקריבו שעיר לשתי הלחם רחוקין הן מהחטא, אבל ברה"ש דהמה בגבולין צריכים חטאת בכל שעה, אלא שחיסך עליהן הכתוב. ודו"ק. ובירושלמי פ"ק דשבועות אילו ישראל כשרים שמא אינן מביאין מה שקבעה להן תורה.

וביום הבכורים וכו' מלבד עולת התמיד ומנחתו תעשו וכו'. הפסיק בין המנחה לנסכיהם משום שנסך התמיד שוה עם נסכי החג, אבל המנחה יש בה חלוקים, שמנחת תמיד של בקר צ"ל מן הישן ומנחה של ערב כשר מן החדש, שכבר התיר השתי הלחם, וכן מנחות קרבנות החג באין מן החדש.