Parshanut על במדבר 3:1

ואלה תולדות אהרן כו' ואלה שמות בני אהרן וימת נדב כו' במדבר סיני ובנים לא היו להם. ההמשך יתכן כי טרם צווי לקח הלוים תחת כל בכור בישראל והוא מסבת עשייתן את העגל, וכמו דאמר ר' יוחנן בירושלמי מגילה הלכה י"א מאיכן קשט הקושט שתהא עבודה בבכורות כו' כי לי כל בכור ביום כו' שבר ד' מטה רשעים אילו הבכורות שהקריבו לעגל תחלה והלוים זכו מן העגל, כמו שנאמר ומלאו את ידיכם היום ברכה כו', ולמען לא יעלה טינא בלבב המתעקש לומר וכי יש משא פנים בדבר, אהרן שעשה העגל זכה לכל הכבוד הזה, לפיכך הקדים מה שנטל אהרן את שלו ע"ד העגל אף שהיה אנוס, ולשם שמים נתכוון כידוע, וזה שמספר, שמתו בניו בלא בנים, אשר זה העונש של ערירי לא נכתב בכל מילי דקדש, ואין זה רק שזה היה להפרע חטאו של אביהם, וזהו וימת נדב ואביהוא בהקריבם כו' [היינו, שמספר זמן המיתה ולא סבתה, ולכן לא אמר על הקריבם כו'] במדבר סיני היינו, שהסבה היה המקום של מדבר סיני, שזנתה כלה בתוך חופתה, וכמו שאמרו בעקב על קרא דבאהרן התאנף מאד, ויכהן אלעזר ע"פ אהרן אביהם. ומדויק, כי בפ' פנחס לא כתיב במדבר סיני, אשר שם היו בערבות מואב, וכאן, שכל עניני הפרשה במדבר סיני, מספר שהיה במדבר סיני, הלא נפלא הוא, ולפמש"כ מבואר היטב.