Parshanut על במדבר 30:17

בין אב לבתו בנעוריה בית אביה. כבר דרשו רז"ל שעל ארוסה קאי, והוא קאי גם על בין איש לאשתו. ויתכן לפרש, משום דאם מכר האב את בתו לאיש לאמה, הלא יכול ליעדה לו ולבנו, א"כ למ"ד מעות הראשונים לקדושין נתנו אישתכח דחל הקדושין מיום המכר למפריע, דנעשה כאומר התקדשי לי מעכשיו לאחר ל' יום, ויעוין בירושלמי דחוקר על מעשי ידיה, דאישתכח למפריע דארוסה היא ואינו יכול למוכרה לשפחות לאחר אישות, והואי מעשי ידיה לאב מעיקרא, ומשני דנעשה כמקדשה ע"מ שמעשי ידיה שלו, אבל הנדרים ודאי אישתכח דארוסה היא למפריע, ונמצא דאמה העבריה אין האב יכול להפר שמא יקדשנה וייעדנה האדון, ונמצא ארוסה למפרע מיום המכר, ואינו מפר רק בשותפות הארוס, ולכן אמר רק בנעוריה בית אביה, שאם היא בבית אביה יכול להפר, אבל אם היא בבית האדון אינו יכול להפר, דשמא ייעדה. ודו"ק.