Parshanut על במדבר 30:7

ואם היו תהיה לאיש כו' וקמו נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה יקום. ובנודרת בבית אביה, וכן בנודרת בבית אישה כתיב וקמו [כל] נדריה [וכל] איסר. אך לפירוש האמיתי שנמסר לנו ממקבלי הפשט האמיתי המה רז"ל, כי בארוסה הכתוב מדבר שאביה ובעלה מפירין נדריה, ואם הפר לה אביה, וארוסה החריש או קיים, אז או מקליש קליש או מיגז גייז, וכדפליגי בזה ב"ש וב"ה בריש נערה המאורסה (נדרים דף ס"ח), עיי"ש, וא"כ אין כל הנדר קיים, וכדאמר הגמ' דאי נדרה מתרין תים כו' ולכך לא כתב כל נדריה, דהאב שהפר כבר מיגז או קליש. וז"ב. ודו"ק.

ספרי ונדריה עליה נדרים שבאו עמה מבית אביה לבית בעלה נדריה שנדרה ברשותו מנין אמרת קו"ח הוא אם נדר שנדרה שלא ברשותו ה"ה מפר קו"ח לנדר שנדרה ברשותו. כן גרסת הגר"א. ופירושו פשוט, דאע"ג דבעל אינו מפר בקודמין, אבל ארוס מפר בקודמין, כדאמר הגמ' דף ס"ו ע"ב. וזה מדויק לשון ונדריה עליה, היינו, שהמה עליה מכבר בעוד שלא נתארסה. עיי"ש. וזה שאמר נדרים שבאו עמה מבית אביה [היינו בעוד שלא נתארסה] לבית בעלה [בעודה ארוסה], וע"ז אמר נדרים שנדרה ברשותו כשהיא ארוסה כו' ע"ז עביד קו"ח. ופשוט.