Parshanut על במדבר 31:38

והבקר ששה ושלשים כו' ומכסם לד' שנים ושבעים. צריך טעם למה כתיב והבקר, ולא כתיב ובקר כדלקמן. יעו"ש. והנראה עפ"י מה דאמרו במשנה דשקלים פ"ד במקדיש נכסיו להקדש והיו בהן בהמות ראוין לגבי מזבח, שר' יהושע אומר זכרים עצמן יקרבו עולות כו' ושאר נכסים יפלו לבדק הבית, וכאן שצוה השם ליתן מכס לד' מן האדם ומן הבקר ומן החמורים ומן הצאן, שר' פפייס אומר שנראין כדברי ר' יהושע שיקרבו לצרכי עולות, ולא הוי הכל לבדק הבית, וזה שאמר והבקר, כי צאן וכן בקר פרט בפירוש לגבי המכס לתרומת ד' ולכן לא הוי לבדק הבית, רק הבקר קרב לד' לעולה, וכן נקבות ימכרו לצרכי שלמים, ודמיהן יפלו לעולה, וחמורים ונפש אדם יפלו דמיהן לבדק הבית, ולכן כתב והבקר שפרטו כאילו מקדיש בהמה לבד. וכדאמר בתמורה דף ל"א, דבשלא הקדיש אלא בהמה לא שביק אינש קדשי מזבח ומקדיש לבדק הבית, ולכו"ע זכרים יקרבו עולות ונקבות דמיהן יהיו לעולה, והבקר עצמו קרב לעולה. ודו"ק בזה.