Parshanut על במדבר 31:50

ומה שאמרו ונקרב את קרבן ד' ולא אמרו קרבן לד', הוא שאמרו כי רואים אנו אשר אין זה מדרך הטבע כלל והוא בהשגחה מופלגת מאת השי"ת, לכן ונקרב את קרבן ד', ר"ל שלא הקרבנו משלנו רק משל ד' אשר נתן לנו ואנחנו מקריבים קרבן ד', שהוא שלו טרם שהקרבנוהו, ואנן משולחן גבוה קא זכינין, לכן לא אמר ונקרב קרבן לד' (עיין תמורה י"ג). וזה כמו שאמר דוד ומידך נתנו לך. ולזה כוון גם הכתוב בפ' קרח ואל הלוים כו' כי תקחו מאת בנ"י כו' והרמותם ממנו תרומת ד' מעשר מן המעשר, פירוש, שאין זה תרומה משלכם רק משל ד' אשר עפ"י צווי תורתו תקחו מאת ב"י, אחרי אשר הם יגעו, חרשו, קצרו, טחנו, דשו כו' ואתם באים ולוקחים בכח הדת מהשי"ת, וא"כ הוא תרומת ד' שהוא שלו קודם שתפרישו, ואתם משלחן רחמנא אכליתו, ולכן לא אמר תרומה לד'. לזה אמר אף שלכם לא היה יגיעה ובחנם בלא טרח בא לכם המעשר עפ"י ד', ובכ"ז ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן שמפריש ישראל משלו, שד' יחשוב לכם לצדקה גמורה. ודו"ק.