Parshanut על במדבר 32:33

ויתן להם משה לבני גד כו' ולחצי שבט המנשי. הנה אף כי לא נזכר תנאי אם יעברו אצל חצי שבט המנשי, כיון שלכולם יחד נתן ממלכת סיחון ועוג ולהם התנה, גם חצי שבט מנשה בכלל התנאי ועל דעת זה נתן להם. וגדולה מזו מצאנו בפ' המדיר בקדש אחת על תנאי וכנס השניה סתם איכא למ"ד דע"ת הוא כונסה. יעוין רש"י דף ע"ג ע"ב ד"ה בטעות שתי נשים ודו"ק. וכן מפורש ביהושע א' שלכולם היה התנאי. ויתכן טעם שאינו כתוב התנאי אצל חצי שבט המנשי, משום דאמר בירושלמי דקדושין דהכל מודים בלאחר, כמו שאמר הרי את מקודשת לאחר שירדו גשמים, אם ירדו גשמים מקודשת, ואם לאו אינה מקודשת, ולא בעי משפטי התנאים, ופריך מב"ג וב"ר, וההין אם לאו כלאחר הוא ומשני שכן היתה הארץ לפניהם והן מחזיקין בידיהן, לכן בעי תנאי כפול, כמו שפירשו במלחמות פ"ב דביצה, ולכן בנתינה לבני גד וב"ר, שהארץ כבר נכבשה, והוא נתן להם הארץ ע"מ כך בעי משפטי התנאים, אבל בחצי שבט מנשה, שבעת הנתינה עדיין לא נכבשה הארץ, שאחרי זה הלך יאיר ומכיר וכבשו, לכן בנתינה זאת שלא נעשה המעשה עדיין לא הוי בעי משפטי התנאים. ויעוין ירושלמי דבכורים חצי שבט מנשה שלא נטלו מעצמן, פירוש, שבתחילת הכבוש נתן ד' אליו, אבל ב"ג וב"ר בשעת הכבוש היה לכל ישראל. ודו"ק. ולכן בדברים אמר ואצו אתכם לכלול גם שבט חצי המנשי.