Parshanut על במדבר 35:21
משך חכמה
או באיבה בידו כו' יומת המכה רצח הוא. בסנהדרין דף ט"ו קטל איהו לא תסגי ליה בממונא אלא בקטלא קטל שורו לפרוק נפשו בממונא. פירוש דהב"ד ימיתוהו כשאין לו ממון לא צריך קרא דפשיטא דב"ד מחייבין לפדותו מקטלא בממון, רק הוי אמינא דגואל הדם הורגו כי לא יהיב ליה כפר, דכפר ליורשין וכמו ברצח בשוגג, דגואל הדם ימיתנו, לכן אמר קרא רצח הוא גואל הדם ימית הרצח, דעל רציחתו גואל הדם הורגו אבל על שורו שרצח אין גואל הדם הורגו, לכן שנה קרא דבכולהו כתוב רצח הוא מות יומת דזה בב"ד, וכאן כתוב מות יומת המכה, ואח"ז רצח הוא, למידרש שאם הוא רוצח גואל הדם ימית, לא על רציחת שורו. ודו"ק. ועל סיפא דקרא קאי.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
משך חכמה
או באיבה הכהו בידו כו' מות יומת המכה. שנה כאן מבכל מקום, לרמז על אם הכה את עבדו בידו, אז נידון ביום או יומים כאילו הכהו בשבט, שכן דרך להכות עבד וליסרו למלאכתו כדברי רמב"ם פ"ב מהל' רוצח דהמכה עבדו בברזל או באגרוף וכיו"ב אינו בדין יום או יומים רק בשבט כו', לזה ביד קראו מכה, לכוללו בדין וכי יכה איש את עבדו ומת תחת ידו כו', דישנו בדין יום או יומים. ודו"ק היטב.
Ask RabbiBookmarkShareCopy