Parshanut על במדבר לב:1

ומקנה רב היה לבני ראובן. נראה סמיכות הפרשה, דהא איך יצוה השי"ת שילכו י"ד שנים בלא נשיהם, ויהיו נשיהם במבצרים בעבר הירדן, הלא ביוצאי צבא כתיב ונשמרת מכל דבר רע, יעוין ספרי, אך כיון שראו שלא נפקד איש לעבירה, ראו כי אנשי צבא ישראל שבאותו דור כשרים היו ראוים לכבוש יצרן. ויבואו בני גד ובני ראובן. בני גד היו בעצה תחלה. ראב"ע. וכן מפורש לקמן בפסוק פ' ברכה וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון ועיין תרגום אונקלוס ודו"ק. וזה שאמרו אל תעבירנו את הירדן, ר"ל, לו ידענו שאתה תעבירנו את הירדן, אז לא רצינו להיות כאן, חבל אחרי אשר אתה תמות כאן מדוע לא נהיה פה.