משך חכמה
אל תחטאו בילד, הענין. שבדיני אדם נענש מן בן י"ג שנה ובדיני שמים עד עשרים שנה אינו חייב יעוין ירושלמי דבכורים. ועוד נפק"מ דבדיני אדם דנין על שם סופו כמו בן סורר ומורה ובא במחתרת ובדיני שמים אין מענישין על העתיד וכמו שאמרו רה"ש י"ד באשר הוא שם. והמה דנו יוסף כמו רודף, וזה מרמז הפסוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו. שלפי דינם היה חייב מיתה בטרם יקרב אליהם לעשות להם רע על שם סופו שהוא מחפש עלילות עליהם להמיתם וזהו דרך מליצה. וזה שאמר אל תחטאו בילד, שאינו מחשב לעשות רע רק מה שעבר כבר וזה לא עשה מעשה ודמו נדרש שקטן פטור בדיני שמים והראיה שהשליך אותו בבור נחשים ולא הוזק מפני שבד"ש פטור עד כ' שנה ודו"ק.