משך חכמה
מארץ כנען לשבר אוכל אוכל נקרא את אשר נתמרח בכרי ובר הוא התבואה כשהיא בשבלים וא"א לבר בלי תבן לכן אמר ויקבץ את כל אוכל כו' אשר סביבותיה נתן בתוכה וזה אשר נתמרח בכרי ונדגן אבל בר בשיבלים ויצבור בר כו' כחול הים לכן אמרו לשבר אכל כי הלקוח משנתמרח פטור ממעשר ובפרט שהיה של ארץ מצרים שהוא חו"ל אבל תבואה מחו"ל הבא לארץ טרם שנתמרח חייב במעשרות [ומן התורה לשיטת הגר"א סימן של"א סעיף י"ב] לכן רצו ליקח אכל היינו מה שכבר נתמרח ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר היינו מה שלא נתמרח כדי שיצטרכו לעשר ויומעט מזונותיהם וימהרו לשוב ולכן אמר בפעם השני מלא כו' האנשים אוכל דכיון שצוה להחזירם מן הדרך לא רצה לשנות מכפי מה שבקשו לכן בפרשת ויגש. ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון לאביו בדרך נתן להם בר הוא מה שלא נתמרח בנסעו לאכול בחו"ל ולחם ומזון לאכלם בהיותו בארץ ישראל. והנה יצחק חידש מצות מעשרות כמוש"כ הרמב"ם מקרא דויזרע יצחק מאה שערים ויעקב חזק זה באמרו עשר אעשרנו לך ודו"ק היטב.