משך חכמה
וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האוכלים אתו כו' הכונה. הם בני ביתו ואשתו ובניו אשר היו מצרים. כי לא יוכלון המצרים לאכל לחם כו'. ואם יאכל עמהם הלא יאמרו כי הוא אינו מצרי אשר אוכל עמהם. ואם יאכל הוא ובני ביתו. והם לבדם. הלא אין זה מדרך הכבוד לבייש אותם אשר יאכלו לבדם על שולחנו. ולכן אכל הוא לבדו ובני ביתו לבדם. והם לבדם כדי שלא יתביישו, לכן אמר ותרב משאת בנימין מהיכן ממשאת כולם שכל אחד נתן: אסנת ומנשה ואפרים כמוש"פ רז"ל כי הם היו המצרים האוכלים עמו לחם.