Parshanut על דברים 30:5

והטיבך והרבך מאבותיך. יעוין ירושלמי שביעית פרק ששי שאבותיך לא נתחייבו רק לאחר כבוש וחלוק ואתם כיון שעלה ראשון ראשון נתקדש הארץ, וכמו שכתוב ברמב"ם תרומות פרק א'. וכתוב ובפרי אדמתך לטבה חסר ו', לפי שדעת רבינו שבבית שני שלא עלו כל יושביה, תרומות ומעשרות מדבריהם, ונמצא הטובה חסר מצות מעשר, יעוי' אור שמח בזה, ובירושלמי שם על יפתח ארץ טוב שפטורה מן המעשר, אולם למעלה פ' תבא שבביאה ראשונה כתוב לטובה מלא שנתחייבו במעשרות. ודו"ק.

והטיבך והרבך מאבותיך. בירושלמי פרק ששי דשביעית מוקים ר' יוסי בן חנינא לגאולה שהי' בימי עזרה, יעו"ש באורך, ולפי זה אתי שפיר מה דאמר ומל ד' אלודיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ד' כו' שזה קאי על מה שאנשי כנסת הגדולה בטלו יצרא דעבודה זרה כמבואר סוף יומא ולפ"ז בגאולה ראשונה בימות יהושע בן נון לא היה יכול לבטל זה שההבטחה היה על גאולה שני'. ולפי זה מאן דאמר שפגם השם בכבוד יהושע ב"נ מפרש כר' אלעזר דקאי על גאולה העתידה לעתיד לבוא. וצריך ביאור הסוגי' דסוף ערכין ואכמ"ל, ודו"ק.