כִּֽי־יִרְחַ֨ק מִמְּךָ֜ הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֮ לָשׂ֣וּם שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ וְזָבַחְתָּ֞ מִבְּקָרְךָ֣ וּמִצֹּֽאנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן יְהוָה֙ לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֙ בִּשְׁעָרֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אַוַּ֥ת נַפְשֶֽׁךָ׃
משך חכמה
וזבחת מבקרך וצאנך. הא דמומר לעבירה אחת מותר לאכול משחיטתו מפורש כן בשמואל א' גבי בעלת אוב ולה עגל מרבק בבית ותמהר ותזבחהו, ופשטא דקרא משמע שאין צריך בדיקת סכין כלל וכהחולקים על הרמב"ם יעו"ש. ואולי דכיון דבשעת מלחמה כשירעבו מותר אפילו קדלי דחזירי וללישנא קמא אפילו שלל דידהו והוא היה רעב כמפורש, לכן אכל.