פרשות על דברים יט:יז

וְעָמְד֧וּ שְׁנֵֽי־הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־לָהֶ֥ם הָרִ֖יב לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה לִפְנֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַשֹּׁ֣פְטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִהְי֖וּ בַּיָּמִ֥ים הָהֵֽם׃

משך חכמה

ועמדו שני האנשים כו'. הנה מצוה על העדים לעמוד ובריש פ"ב דזבחים מיושב שכן פסול להעיד, והוכיחו שם בתוספות מירושלמי דבדיעבד כשר אף בדיני נפשות, ומיושב לפ"ז במלכים כ"א והושיבו שני אנשים כו' נגדו ויעדהו כו' דרצה להתפרסם דנבות מורד במלכות הוא ונכסיו למלך כו' סנהדרין מ"ח, לכן מורד במלכות לא צריך למידייניה וסגי בישיבת העדים, ואי דהא חייבוהו סקילה כדין מגדף דנידון בחמורה וע"ז היו צריך למידייניה, ועל כרחין דבדיעבד גם במיושב כשר וכן עשו. ודו"ק. וכתיב ויעדהו חסר וי"ו, להורות דרק אחד העיד שברך השם והשני אמר אף אני כמוהו.
שאל רבBookmarkShareCopy

משך חכמה

ועמדו כו' לפני הכהנים והשפטים כו' ודרשו השפטים היטב. והשמיט הכהנים משום דכהנים יש להם לדרוש אצל אורים ותומים, לכן דייק דלגבי עדים אף אם יבואו על אב ב"ד או משוח מלחמה להעיד שהרג נפש אין לשאול על העדים באורים ותומים, רק בדרישה מוחשת כדין שופט, שלא כדרך כהנים שהם שואלים באו"ת. ודו"ק.
שאל רבBookmarkShareCopy